מרץ 24 2012

איך שיעור ספינינג קשור לקבלת החלטות?

היום הייתי בשיעור ראשון שלי בספיניניג, (אני יכולה לגלות  שלפני ארבע שנים עשית שיעור אחד ומאז לא חזרתי לשם), בשיעור של היום הבנתי הרבה תובנות על איך החיים שלי מתנהלים.

איך הגעתי בכלל לעשות שיעור כזה…כי החלטתי אחרי חצי שנה שאני מנויה בחדר כושר ומסביבי אנשים מכורים לשיעורי ספינינג, אז אני הולכת על זה ובגדול!!

התחלתי את השיעור ואז ראיתי כמה קשה זה הולך להיות לי, הרגשתי את הכאבים ברגלים , ממש צעקו לי הצילו …

"מה קורה לי?"  "למה אני צריכה את הכאבים האלה? " זה מה שעבר לי בראש, בכלל לא הייתי עסוקה באחרים, לבדוק איך הם מצליחים, כל מה שעבר לי בראש "רצית ספינינג, למה? בשביל מה את צריכה את זה?" ככה אני תמיד אחרי שאני מקבלת את ההחלטות שלי, בודקת למה אני עושה או רוצה את לעשות את מה שאני עושה. שמתי לב שאם אם אני לא יודעת למה אני עושה את מה שאני עושה ,לרוב אני לא מחזיקה בהחלטות שלי. אם אין לי מושג למה אני עושה את מה שאני עושה, הרבה פעמים אני נשברת.

בשיעור היום רציתי לחוות את ההרגשה של כל המכורים לספינינג ולבדוק מה כל כך ממכר, מה אני מפסידה, אני מזכירה לכם שהרגליים שלי כואבות וזה ממש קשה לי, אז מה בכל זאת עזר לי לעבור את השיעור זה? אלו המנטרות שלי שאני אומרת כל ערב ובוקר, כמה "אני מסוגלת" "הכל אפשרי עבורי" "אני יכולה!!!" ועוד ועוד כמו שכתבתי לכם במדריך שלי – בכלי השמיני לדימוי גוף מנצח.

עצמתי את העיניים בעליות הקשות שהמדריכה שמה לנו קצב של מוסיקה מהיר מהיר וככה עברתי את השיעור הראשון שלי בספינינג, ואפילו בסוף הצלחתי להנות …התחלתי לדמיין את עצמי בכביש הערבה בין ההרים הגבוהים המדהימים שיש במדבר, אבל דמיון זה כלי אחר שאני נעזרת בו…מחכה כבר לשיעור הבא  :-)

השיעור הזה היה לי ממש מאתגר עם הרבה אסימונים שנפלו לי ותובנות לחיים, איך זה כשקשה לנו בעבודה, עם הילדים, חברים, הורים… מה עושים ? איך עוברים את המכשולים?כמה פעמים קבלת החלטה לעשות כושר, לשמור על המשקל, לקרוא איזה ספר, להיגמל מאיזה מהרגל רע,לעשות תרגילים למימוש עצמי כמו במדריך שכתבתי על דימוי גוף…התחלת ונשברת?

אשמח לשמוע מה עוזר לך לעבור את מכשולי החיים? מה עוזר לך כשקצת קשה? מה עוזר לך להתמיד?

מחכה לתגובות והערות!

תגובות

2 תגובות

2 תגובות לפוסט “איך שיעור ספינינג קשור לקבלת החלטות?”

  1. יוסיבתאריך 25 מרץ 2012 בשעה 7:54

    כשהייתי ילד, בנתניה, למדתי בבית ספר שהיה במרחק חצי שעה הליכה. הייתי ילד קטן, והילקוט היה כבד (לא היו לנו תיקי גב, אלא כמו תיקי מסמכים של היום, שסוחבים ביד), והדרך הייתה קשה לי מאד. כדי לעבור אותה "שיקרתי" לעצמי ואמרתי, בלב, שאני צריך להגיע רק עד הקיוסק שבאמצע הדרך. אבל כשהגעתי לקיוסק אמרתי לעצמי "עכשיו אני מתחיל", וזו הייתה רק מחצית הדרך. כך חילקתי את המשימה לשני חלקים שכל אחד לעצמו יותר קל.
    גם את שבוע הלימודים חילקתי ככה: לא צריך לעבור את כל השישה ימים. ביום שלישי היה איזה משהו שיכולתי להגיד שזה כמו יום שישי. כך היה לי סוף שבוע אחרי שלושה ימים. ואז מיום רביעי זה כבר סיבוב חדש.
    אני עושה ספינינג כל בוקר 40 דקות, כבר שנים. וכל בוקר זה מתחיל קשה. אז אני אומר לעצמי: "זה קשה לי, אז הבוקר אני אעשה רק 20 דקות". אפילו שאני יודע שאני "מרמה" את עצמי, כי אחרי רבע שעה זה נעשה הרבה יותר קל, ואני תמיד מגיע ל-40 דקות שהקצבתי לעצמי.
    כך שלי מאד עוזר לחלק את המשימה לחלקים, ולהסתכל על כל חלק בתורו, ואפילו "לרמות" ו"להבטיח" לעצמי שבאמת אני אעשה רק חלק. כשנגמר החלק אפשר לשכוח ממנו ולעבור לחלק הבא כאילו רק התחלתי.

  2. saritבתאריך 25 מרץ 2012 בשעה 11:39

    יוסי תודה רבה על השיתוף ועל הטיפ המעולה שלך…
    דרך מעולה להשיג את המטרות והיעדים שלנו,
    פעם שמעתי איזה משפט שאומר ״כל סוף הוא גם התחלה״ אהבתי שכל
    פעם שאתה מסיים איזה חלק אתה מתחיל שוב מהתחלה…
    המשך יום נפלא :-)